חצבת היא מחלה נפוצה הנגרמת על ידי נגיף מסוג מורביליווירוס. היא פוגעת בעיקר במערכת הנשימה ומאופיינת גם בפריחה על העור ובהרגשה כללית רעה של החולה.
חצבת היא מדבקת ביותר, ושיעור התחלואה בקרב מי שאינו מחוסן מגיעה לתשעים אחוז. תקופת הדגירה שלה, מההדבקות בנגיף ועד להופעת התסמינים היא 7-18 יום. מרבית בני האדם נרפאים מחצבת, למרות שהמחלה עצמה קשה ולא נעימה.
לפני המצאת החיסון נגד חצבת, הייתה המחלה תוקפת בגלים מידי 2-3 שנים. בכל גל חלו בעיקר הילדים שטרם חלו בגל הקודם. מצב זה קיים גם כיום באוכלוסיות לא מחוסנות. לכן נחשבת החצבת למחלת ילדות, אם כי היא יכולה לתקוף בני אדם בכל גיל.
חצבת יכולה הביא לסיבוכים שונים. לגבי ילדים וצעירים שחולים בה בין גיל 5 לגיל 20, הסיכון לסיבוכים הוא מינימאלי. בין הסיבוכים: דלקת אוזניים, אצל 6-10 אחוז מהילדים; שלשול; דלקת בקרנית; ודלקת ריאות, בחמישה אחוזים מהמקרים. במקרים נדירים – אחד מאלף – יכולה להתפתח דלקת קרום המוח.
סיבוך נדיר נוסף המתרחש בחמישה עד עשרה מקרים למיליון הוא SSPE, מחלה הנגרמת על ידי נגיף חצבת שנשאר במוח ועבר שינויים המבדילים אותו מהזן המקורי.
SSPE גורמת להידרדרות איטית בפעילות המוח שסופה מוות. מרבית החולים ב-SSPE לקו בחצבת לפני גיל שנתיים, והיא מתפתחת 5-15 שנים אחרי החצבת הראשונית.
למידע נוסף: טיפת חלב - לרווחת הילדים וההורים
תופעה נוספת יכולה להיות ירידה בספירת טסיות הדם האחראיות על קרישת הדם. נשים בהריון הלוקות בחצבת הן בעלות סיכון גדול ללידה מוקדמת, הפלה או לידת תינוק במשקל נמוך. חוסר ויטמין A בשילוב עם חצבת, בעיקר במדינות מתפתחות, יכול לגרום לעיוורון.
מקרי המוות כתוצאה מחצבת עומדים על אחד או שניים מאלף מקרים, אם כי באוכלוסיות הסובלות מתת תזונה ובארצות בהן מערכת הבריאות אינה מתפקדת, הסיכון למוות עולה מאוד, כמו גם שכיחות המחלה באוכלוסייה.
כמיליון אנשים מתים בעולם מחצבת מידי שנה, בעיקר באוכלוסיות אלו. סיבות המוות העיקריות הן סיבוכים קשים ונדירים של חצבת - דלקת ריאות או דלקת קרום המוח.
התסמינים הראשונים שמופיעים נראים כמו הצטננות - נזלת, כאבי גרון ודלקת בלחמיות העיניים – הצד הפנימי של העפעפיים - שמתבטאת באדמומיות, וכן בעליית חום. תסמין נוסף בתחילת המחלה הוא אי סבילות לאור ורצון להישאר בחושך.
3 עד 6 ימים אחרי הופעתם של תסמינים אלה מתחילה להתלוות אליהם פריחה בעור, שהיא המאפיין הברור של המחלה. הפריחה מתחילה בפנים – בעיקר על קו השיער ומאחורי האוזניים – ומגרדת מעט. לאחר מכן היא מתפשטת מהראש והצוואר במורד החזה והגב ועד לירכיים וכפות הרגליים.
קיראו בהרחבה על: סימפטומים נפוצים למחלות ילדים
המראה של הפריחה מתחיל כנקודות בודדות צפופות. נקודות הפריחה מתרחבות ומתלכדות אחת עם השנייה לשטח אחד רחב. הפריחה יכולה להופיע גם בתוך חלל הפה ובלחמית העין.
הפריחה מתחילה לדהות כעבור שלושה ימים ונעלמת תוך יום-יומיים נוספים, באותו הסדר שבו היא הופיעה. במקביל הרגשת החולה לרוב משתפרת. לאחר המחלה יכולים להישאר כתמים חומים על העור.
הידבקות בנגיף מתרחשת דרך הפרשות מהריאות, האף והפה של החולה, שיכולות לעבור מאדם לאדם דרך מגע פיזי או להינשא באוויר בעקבות עיטוש, שיעול או דיבור.
כדי להידבק מספיק לגעת במשטח מזוהם עד 4 שעות אחרי שנחתה עליו טיפה נגועה, ולגעת אחר כך בפה. כאשר נמצאים בבית אחד עם אדם נגוע, יש 90 אחוזי סבירות להידבק ממנו. תקופת הזמן בה המחלה מדבקת הוא שמונה ימים: מארבעה ימים לפני ועד ארבעה ימים אחרי הופעת הפריחה.
לפני הופעת הפריחה, ניתן לאבחן את המחלה על ידי מישוש בלוטות הלימפה – בצוואר, בית השחי והמפשעה. התסמין המובהק ביותר לצורך אבחון הוא נקודות קופליק – שנראות כגרגרים לבנים-אפרפרים-כחלחלים מוקפים באדום, בחלק הפנימי של הלחי –מול השן הטוחנת השנייה בכל צד. ניתן לערוך בדיקת דם כדי לראות אם הגוף יצר נוגדנים נגד חצבת, כאמצעי לאישור האבחנה.
לא קיימת תרופה לחצבת. למרות שקיימות מספר תרופות נגד נגיפים אף אחת מהן אינה פועלת עליה. הטיפול המקובל הוא תומך בלבד - מתן נוזלים, מנוחה, בידוד למניעת הדבקת אנשים נוספים, עמעום אורות בגלל הרגישות לאור, ושימוש במכשיר אדים להקלת השיעול. אין צורך באשפוז, מלבד במקרים קשים. כמו כן ממליצים על תרופות להורדת חום – רצוי לא אספירין.
קיראו גם בנושא: תרופות אנטיביוטיות לילדים
ניתן לחסן נגד המחלה עד 72 שעות מרגע ההיחשפות לאדם שחולה בחצבת ועדיין למנוע אותה. הזרקה של נוגדנים – אימונוגלובולינים - מאדם שבעבר חלה בחצבת או חוסן נגדה, היא בעלת יעילות חלקית במניעת המחלה, ושימושית במיוחד בשביל ילדים עד גיל חצי שנה.
מי שחלה פעם אחת בחצבת מחוסן לכל ימי חייו.
לקריאה נוספת: אקמולי לילדים של חברת טבע
|
|
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||
