התפתחות מוטורית של ילדים

מוטוריקה אנושית הינה למעשה הדרך בה אנו מניעים ומפעילים את גופינו. המוטוריקה אצל ילדים בשנים הראשונות לחייהם מהווה נדבך חשוב ומרכזי בהתפתחותם. בגילאים אלה משתמשים ילדים בתנועות הגוף לשם חקר עצמם וסביבתם. פיתוח כישורים בתחום המוטוריקה מהווה בסיס לפיתוח יכולות בתחום הקוגניטיבי (הכרתי), ואף כישורים רגשיים וחברתיים. ניתן לתאר רצף אופייני של התפתחות מוטורית אצל ילדים אך הקצב בו מתקדם כל ילד ברצף זה הינו אינדיווידואלי.

כאן נתאר מה היא מוטוריקה גסה לעומת עדינה, כיצד ניתן לזהות קשיים מוטוריים אצל ילדים, מדוע חשוב לאתר קשיים בהתפתחות מוטורית והטיפולים הניתנים על מנת לסייע לילד להתגבר על קשיים תנועתיים שונים.

מוטוריקה גסה מול עדינה

מוטוריקה גסה הינה הבסיס לתנועה במרחב. אצל פעוטות היא מתבטאת תחילה בהרמת הראש תוך שכיבה על הבטן, בהתהפכות ובהמשך בזחילה, ישיבה ולבסוף הליכה.

מוטוריקה עדינה הינה היכולת להפעיל את הגפיים כך שניתן יהיה לאחוז ולתמרן בעזרתן דברים בצורה מדויקת, כדוגמת ציור באמצעות עפרון / עט / טוש ובהמשך הדרך כתיבה, ולאחר מכן כל הפעולות העדינות האחרות אותן אנו מבצעים כלאחר יד כגון סגירת רוכסן, כפתורים, שימוש בסכין ומזלג וכו'.

על מנת שתתאפשר התפתחות תקינה של מוטוריקה גסה יש צורך במתח וכוח תקינים בשרירים, טווח תנועה תקין של המפרקים ובנוסף למערכת חושית, עצבית וקוגניטיבית תקינה. עידון התנועות לכדי מוטוריקה עדינה נעשה תוך תרגול הגפיים לצורך הפעלתם באופן מדויק הן מבחינת מיקום במרחב והן מבחינת עוצמת הפעלת כוח.

לשם המחשת ההבדל בין מוטוריקה גסה ועדינה ניתן לתאר את ניסיונות ההליכה של פעוט בן כחמישה עשר חודשים, בין אם בכוחות עצמו ובין אם כשהוא אוחז בידו של מבוגר, כמוטוריקה גסה בעוד פעולות  כגון זריקת כדור (גם אם עדיין ללא כיוון מוגדר), הנחת חפץ על חפץ, אחיזה ושחרור חפצים או הנחת חפץ קטן בכלי גדול יותר הן המבטאות יכולות של מוטוריקה עדינה.

הקשר בין מוטוריקה גסה ועדינה

ניתן לומר כי מוטוריקה גסה היא הבסיס אשר עליו יכולה להתפתח מוטוריקה עדינה. גם כאשר קיימת התפתחות מוטורית גסה תקינה, נדרשת התנסות בביצוע פעולות מוטוריות עדינה על מנת שזו תתפתח במקביל.

כך למשל ילד שלו ניסיון רב בתנועה במרחב יפתח וודאי יכולת גופנית ומוטוריקה גסה טובה, אך אם לא ייחשף לתרגול מיומנויות המחייבות תנועה עדינה ומדויקת לא ירכוש יכולות כאלה למרות התשתית האיתנה לה זכה. גם המצב ההפוך הינו אופציה - ילדים בעלי מוטוריקה עדינה מפותחת, המראים קשיים בתנועה במרחב (למשל, הרכבת פאזל לפני זחילה).

בעיות במוטוריקה אצל ילדים

מובן כי הכישורים המוטוריים ממשיכים להתפתח לאורך שנים רבות אך מקובל כיום לייחס בשלות מוטורית לגילאים חמש עד שבע. המיומנויות האופייניות להן מסוגל ילד אשר פיתח בשלות שכזו יהיו הליכה, ריצה, משחק בכדור, טיפוס בסולם ובמדרגות, גלישה במגלשה, שריכת שרוכים, אחיזה והפעלת עיפרון, גזירה במספריים ועוד. הסטטיסטיקה מראה כי כ- 6% מן הילדים בגילאים אלה סובלים מקשיים מוטוריים חמורים ואצל 12% נוספים ימצאו עיכובים קלים יותר.  

ילדים בעלי בעיות מוטוריות יכונו לעיתים "בעלי הפרעת התפתחות בקואורדינציה", "בעלי קושי בבקרה מוטורית ותפיסתית", ובלשון העם יכונו לעיתים פשוט "מסורבלים" או "כבדי תנועה". קיימת חשיבות לאיתור מוקדם של בעיות בהתפתחות מוטורית אצל תינוקות וילדים, שכן ניתן לעשות הרבה לשם שיפור המצב.

ביקורות סדירות אצל רופא הילדים או בטיפת חלב יסייעו בשמירה על מעקב מספק אחר התפתחות תקינה של הפעוט. אם עולה חשד לקושי במוטוריקה יש לפנות לאבחון במכון להתפתחות מוטורית אצל ילדים. במידה ותתגלה בעיה ינחה איש מקצוע, בדרך כלל פיזיותרפיסט/ית, את ההורים כיצד לתרגל את ילדם. אחריות ההורים היא להקפיד על תרגול מספיק, המשך ביצוע מעקב וקבלת הנחיות לגבי תרגילים מתקדמים יותר.