שפעת (influenza) היא מחלה האופיינית בעיקר לעונת החורף. השפעת פוגעת בילדים ובמבוגרים כאחד ונגרמת כתוצאה מהידבקות באחד מיותר מ-200 הוירוסים השייכים למשפחת מחלות השפעת.
המערכת החיסונית של ילדים, בניגוד למערכת החיסונית הבוגרת והבשלה, איננה מפותחת עדיין כדי להתמודד עם איומים שונים, כולל וירוסים. ילדים שרק החלו ללכת לגן יתמודדו בפעם הראשונה בחייהם עם האיום של זיהומים חיצוניים.
מסיבה זו, נמצאים הילדים בסיכון גבוה ללקות במחלות זיהומיות שונות אף יותר מתינוקות שעדיין יונקים ונהנים מההגנה שמספק חלב האם, ועל כן שפעת תופסת מקום של כבוד בין מחלות ילדים נפוצות אחרות.
נגיפי השפעת הנמצאים בדרכי הנשימה עוברים מילד לילד באמצעות מגע או באוויר. די בעיטוש, בשיעול או אפילו בצחוק כדי לגרום לחיידקי השפעת להתפזר ולמצוא מוקדי הדבקה נוספים. בנוסף לכך, יכולים חיידקי השפעת לעבור באמצעות מגע ישיר או אפילו מגע עקיף בחפצים.
וירוס השפעת תוקף את דרכי הנשימה וגורם להופעת סימפטומים נלווים, כדוגמת: חום גבוה מעל ל-38 מעלות, כאבי ראש, כאבי גרון, שיעול, נזלת, כאבי שרירים, עייפות, חולשה ואובדן התיאבון.
לרוב, מחלת השפעת איננה מסוכנת והיא חולפת מאליה לאחר כשבוע בממוצע. עם זאת, לעיתים עלולים להתפתח סיבוכים בעקבותיה בייחוד אצל ילדים קטנים.
אחד הסיבוכים המתלווים במקרים נדרים למחלת השפעת היא מחלת דלקת ריאות העלולה בנסיבות מסוימות אף לסכן חיים. בעקבות המחלה עלולות להיגרם גם דלקות משניות בדרכי הנשימה, כדוגמת דלקת במערות האף הקרויה "סינוסיטיס", דלקת אוזניים ולעיתים גם התקפי אסטמה.
הטיפול במחלת השפעת הוא טיפול סימפטומטי בתסמינים ולא בגורמי המחלה. מטרתו של הטיפול היא להקל על מצבו של הילד באמצעות נטילת תרופות כמו אקמולי או נורופן להורדת חום ולשיכוך כאבי ראש. מוקסיפן עשוי לעזור במקרים של דלקות גרון.
בניגוד למחלות הנגרמות כתוצאה מחיידקים ומטופלות באמצעות תרופות אנטיביוטיות, נגיפי השפעת אינם מושפעים כלל מאנטיביוטיקה. עם זאת, כאשר תסמיני מחלת השפעת אינם חולפים לאחר יותר משבוע, יש לפנות בהקדם אל רופא ילדים.
בעולם קיימים היום שני סוגי חיסונים נגד שפעת המאושרים לשימוש. החיסון הראשון, המכיל את נגיף השפעת המומת, ניתן באמצעות זריקה בירך והוא מתאים לילדים מגיל שישה חודשים ומעלה.
החיסון השני, המכיל את נגיף השפעת המוחלש, ניתן כתרסיס לאף. חיסון זה מותר לשימוש רק בילדים מגיל חמש ומעלה.
בארץ נהוג להשתמש בחיסון המומת בלבד, כאשר ההחלטה האם לחסן נתונה בידי ההורים. יעילות החיסון איננה מוחלטת והיא תלויה בגורמים שונים, כדוגמת מצבו הבריאותי של הילד, התאמת החיסון לזן השפעת העונתי והמועד בו הוא ניתן ביחס לרגע החשיפה לנגיף.
|
|
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||
