שיתוק מוחין (Cerebral Palsy) הוא מונח המתייחס להפרעות נוירולוגיות מסוגים שונים. במצבים אלה ישנה תקשורת לקויה בין המוח ובין השרירים, ונוצרות לקויות מוטוריות וגם חוסר תיאום בתנועות הגוף.
במקרים רבים הסיבות לשיתוק המוחין בקרב ילדים אינן ידועות בוודאות. עם זאת, לרוב נוצר שיתוק מוחין כתוצאה מנזק שנגרם לאזור במוח האחראי על התפקוד וההתפתחות המוטורית או כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של המוח.
לשיתוק מוחין אין תרופה והטיפול בו מתמקד במניעה ובצמצום של עיוותים הנוצרים כתוצאה מהשיתוק ובהגדלת טווח היכולות של הילד. טיפול זה נמשך, מטבע הדברים, לאורך כל החיים, ממש בדומה לטיפול בבעיה כרונית.
מהם הגורמים להתפתחות אסטמה בקרב ילדים? לחץ/י לקריאה...
בהקשר זה, חשוב להדגיש כי ילדים הלוקים בשיתוק מוחין לרוב אינם מוגבלים מבחינה קוגניטיבית, אישיותית או חברתית, והם יכולים להשתלב בפעילות חברתית של בני גילם. יתרה מכך, עידוד מעורבות חברתית של ילדים אלה אף מקל עליהם את ההתמודדות היומיומית עם המחלה.
השכיחות של תופעת שיתוק המוחין עומדת על כשני מקרים לכל כ-1,000 לידות, והיא נפוצה יותר בקרב משפחות מרובות ילדים ובקרב בנים. למרות שבמקרים רבים הסיבות להופעת שיתוק מוחין הן, כאמור, בלתי ידועות, ישנם כמה גורמי סיכון.
שימוש בחומרים כימיים שונים בזמן ההיריון, סיבוכים במהלך הלידה, משקל לידה הנמוך מ-1,000 קילוגרם, חבלה, דימום במוח, זיהום נגיפי ודלקות שונות הם כמה מגורמי הסיכון להופעת שיתוק מוחין.
אילו גורמי סיכון קיימים העשויים לגרום ללידת פגים?
המאפיינים הבולטים של שיתוק מוחין הם: חולשה של טונוס השרירים, מתח שרירים גבוה בגפיים, שליטה ירודה בשרירים ונוקשות גפיים. הנוקשות בשרירים באה פעמים רבות לידי ביטוי באגרופים קפוצים או ברגליים נוקשות.
כמו כן, עלולות להופיע בעיות תפקוד נוספות, כדוגמת: בעיות נשימה, פרכוסים, עקמת בעמוד השדרה, בעיות בשלפוחית השתן ובמעיים, לקות שמיעה, בראייה ובדיבור, בעיות התנהגות, קשיי למידה ולעיתים גם אוטיזם.
בנוסף לכך, ישנה השפעה על התפתחות ילדים לתינוקות הסובלים משיתוק מוחין. אלו מתפתחים בקצב איטי מאוד ביחס לתינוקות בריאים, כאשר שלבים כדוגמת התהפכות, מעבר לישיבה, זחילה והליכה מופיעים מאוד מאוחר.
אבחון שיתוק מוחין נעשה לרוב באמצעות בדיקה גופנית וביחס להיסטוריה של מהלך ההיריון והלידה. אבחון זה מתבצע בין גילאי שישה חודשים ל-12 חודשים, כאשר מרבית התינוקות כבר לומדים לשלוט בראש ובידיים ולעיתים גם הולכים.
כיצד ניתן לזהות בעיה בגדילת ילדים? לקריאה לחץ/י...
האבחון כולל בדיקות שונות בהתאם לצורך, כדוגמת: בדיקות נוירולוגיות, בדיקות דם, צילומי רנטגן, MRI, בדיקות גנטיות לזיהוי נטייה תורשתית, בדיקת CT ובדיקת גלי מוח (EEG).
שיתוק מוחין איננו ניתן לריפוי, ומטרת הטיפול בו היא, כאמור, לשפר יכולות ולמנוע הידרדרות במצב הילד. בהתאם לכך, נקבע הטיפול ביחס לגילו של הילד, למצבו הרפואי, לסוג השיתוק ולהתפתחות המחלה, ומתבצע בשיטה רב מערכתית על ידי אנשי מקצוע שונים.
נוירולוג, רופא ילדים, אורטופד, מרפא בעיסוק ורופא עיניים הם כמה מאנשי המקצוע המעורבים בטיפול בילדים הלוקים בשיתוק מוחין. לרוב כולל הטיפול מספר היבטים חשובים – היבט שיקומי, שימוש באמצעי עזר לייצוב הגוף ולעיתים גם שימוש בתרופות המקטינות את המתח בשרירים.
התפתחות ילדים עד גיל שנה - מאפיינים
|
|
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||