מחלת הצהבת בילדים

מחלת הצהבת, הקרויה גם "הפטיטיס", היא מחלה נגיפית הגורמת לפגיעה בתאי הכבד וכתוצאה משנית שלה גם לשינוי צבע העור והעיניים לצהוב.

למחלת הצהבת ישנם כמה סוגי נגיפים, כאשר המוכרים שבהם הם הפטיטיס A, B ו-C.

בעבר הייתה מחלת הצהבת הנגיפית נפוצה מאוד בעולם המערבי, ובשל היותה גם מדבקת מאוד, צריך היה לבודד את החולה במטרה לקטוע את שרשרת ההדבקה. מאז החלו נותנים חיסון נגד צהבת פחתה שכיחותה בצורה ניכרת.

עם זאת, מחלת הצהבת עדיין נפוצה מאוד במדינות מתפתחות או נכשלות.

הידבקות במחלה

וירוס הצהבת הוא יחודי לבני אדם ומועבר על ידי הרוק או על ידי הפרשות אחרות. לרוב מועברת המחלה במגע עם אדם שנדבק בנגיף, כאשר שלב ההדבקה השכיח ביותר הוא דווקא בתקופת הדגירה של המחלה ולפני שהיא פורצת.

לאחר שהמחלה פורצת הולך סיכון ההדבקה ופוחת. עם זאת, נגיף המחלה יכול לשרוד על מוצרי מזון שונים אפילו חודש ימים ולהוות מקור הדבקה.

בארצות הברית, לדוגמה, פרצה מגיפה המונית של צהבת בשנים האחרונות בעקבות יבוא של בצל ירוק ומזוהם בנגיף ממקסיקו הישר למסעדה גדולה במדינה.

תסמיני המחלה

מרגע החשיפה לנגיף ועד התפרצות המחלה חולפים לרוב בין שבועיים לשישה שבועות. ככל שגילו של הנדבק הוא צעיר יותר, כך גם ההחלמה מהמחלה מהירה יותר וללא כל סיבוכים.

מקרה נפוץ של מחלת ילדים הוא צהבת ביילוד, אשר מתפתחת בגיל צעיר מאוד ולעיתים אפיל בשלב ההריון, עקב חוסר יכולת של הכבד לפרק את תוצריו.

אצל כ-80 אחוזים מהילדים עד גיל שנתיים חולפת המחלה ללא כל תסמינים, כאשר אצל ילדים מעל גיל חמש, תסמיני המחלה הם ברורים יותר, אך גם במקרים אלה היא נחשבת למחלה קלה.

למחלת הצהבת ישנם שני שלבים עיקריים:

השלב הראשון של המחלה מתבטא בעיקר בעייפות גדולה, בחום, בכאבי ראש, בבחילות, בחוסר תיאבון, בכאבי בטן ובכאבי שרירים.

השלב השני הוא השלב הצהבתי. בשלב זה נפגעים תאי הכבד כתוצאה מפעילות מערכת החיסון ושחרור של מולקולות בילירובין אל מחזור הדם. הסימפטומים האופייניים לשלב זה הם: עור צהבהב, צואה לבנה, כאבי בטן וגרד בעור.

לעיתים מלווה שלב זה גם בכאבי ראש ובהופעת פריחה על העור בעיקר באזור הגפיים התחתונות.

סיבוכים אפשריים

במקרים נדירים עלולה להתפתח כתוצאה ממחלת הצהבת אי-ספיקת כבד. אי ספקת כבד זו עלולה לגרום לנזק לרקמת הכבד ולעיתים גם לפגוע בתפקודו באופן חמור.

עם זאת, בערך כ-60 אחוזים מהחולים מתאוששים מהמחלה ומחלימים ממנה לחלוטין. כאשר אי-ספיקת הכבד איננה חולפת, לרוב יש צורך בהשתלה.

טיפול במחלה

לרוב חולפת מחלת הצהבת הנגיפית מאליה ובייחוד כאשר גילו של הילד הוא צעיר מאוד.

הטיפול בסוגי הצהבת השונים בתקופה בה המחלה היא פעילה הוא טיפול סימפטומטי אצל רופא ילדים וכולל בעיקר תרופות להורדת חום והקפדה על שתיית מים מרובה. מומלץ לא להכריח את הילד לאכול בניגוד לרצונו בשל הבחילה המתלווה למחלה.

במקרים נדירים, וכאשר הילד מקיא ללא הפסקה, יש צורך באשפוז במטרה לקבל עירוי נוזלים.