"מחלת הנשיקה" היא שמה הפופולארי של המחלה הנפוצה, הנגרמת מוירוס האפשטיין-בר (EBV), וירוס ממשפחת ההרפס.
זהו אחד הוירוסים הנפוצים ביותר בעולם. למעשה, כשבודקים נוגדנים בדם לוירוס, מתגלה כי ל-95% מהבוגרים (גילאים 35-40) יש את הנוגדנים לוירוס בדם. כלומר רוב האנשים נדבקו במחלה, וגופם השתמש בנוגדנים על מנת לתקוף ולסייע להרוס את הוירוסים הפולשניים.
נוגדנים אלה עשויים להימצא בדמם של אנשים שמעולם לא חוו את המחלה על בשרם. בעוד שוירוסים נוספים יכולים לגרום לסימפטומים דומים, הוירוס של מחלת הנשיקה הוא ללא ספק הנפוץ מכולם.
כפי שצוין קודם, המחלה היא מאוד מאוד מידבקת. מאבחנים אותה לעתים קרובות בגיל ההתבגרות, בעיקר בין הגילאים 15-17, אך היא יכולה גם לפגוע בילדים קטנים.
באופן כללי, התסמינים פחות אלימים בילדים קטנים והמחלה נראית כמו כל מחלת ילדות אחרת, מה שמסביר מדוע היא מאובחנת לעתים רחוקות יותר בגילאים צעירים. כמו מחלות ילדות אחרות, מרגע שנדבקים מתחסנים.
לקריאה נוספת: חיסונים לילדים
מונו מתפשטת באמצעות מגע בין אדם לאדם, דרך הרוק בעיקר. אדם חולה עלול להעביר את המחלה בזמן התעטשות או שיעול, ולגרום לטיפות קטנות של רוק להתמהמה באוויר ולהישאף על ידי אחרים. גם כשלוקחים "ביסים" או חולקים את אותו סכו"ם עם אחרים יש סיכוי להידבק במחלה.
למרות האחוזים הגבוהים של האנשים שפיתחו נוגדנים למחלת הנשיקה, רק מעטים מהם יפגינו סימפטומים שלה. כמו כן, יש לה תקופת דגירה ארוכה- בין ארבעה לשישה שבועות, אשר במהלכם האדם מידבק ואפילו לא יודע זאת.
למעשה, מומחים מצאו שגם אדם בריא שלקה במחלה בעבר עלול עדיין להפריש מעט מהוירוס ברוק שלו ולהדביק אחרים, בגלל תקופות בהן הוירוס מופעל שוב (ממש כמו ההרפס, שוירוס ה-EBV שייך למשפחה שלו).
הסימפטומים הראשוניים הם: היעדר אנרגיה ועייפות רבה, אובדן תיאבון וצמרמורות. לאחר כשלושה ימים מתחילים הסימפטומים המשמעותיים יותר: כאב גרון חמור; חום גבוה ובלוטות לימפה נפוחות בצוואר. כמו כן עשויה להיות גדילה של הטחול ושל הכבד, ולמיעוט החולים יש פריחה אדומה על הגוף שדומה במראה לפריחת החצבת.
גם לאחר ההחלמה, עשויה להיות עייפות מוגברת במשך חודשים, ולכן רצוי להימנע מספורט קדחתני לפחות לחודש, על מנת למנוע טראומה לטחול המוגדל.
על מנת לאבחן את מחלת הנשיקה, הרופא יבדוק סימפטומים אלה ויעשה משטח גרון על מנת למנוע קיומם של חיידקים, שנראים לעתים דומה. לאחר מכן הוא ישלח לבדיקות דם, הבודקות את הוירוס, כדוריות הדם, ותפקודי כבד. לעתים הוירוס לא יופיע בבדיקות הדם מייד, אלא רק מאוחר יותר.
ברוב המקרים, אין לכך טיפול, ממש כמו בוירוסים אחרים המחלה חולפת לבד. הטיפול עצמו מיועד להקלה על הסימפטומים של החום וכאב הגרון. אם יש גם חיידק (כמו סטרפטוקוקוס A) יש טיפול אנטיביוטי לכך.
מומלץ לקרוא: מוקסיפן לילדים - אנטיביוטיקה
ככלל, המחלה אינה קטלנית, וסיבוכים שלה הם מאוד נדירים. קבוצות הסיכון לכך הם חולים בעלי כשל חיסוני קודם (חולי איידס, או נוטלי תרופות שמדכאות את המערכת החיסונית), שרגישים יותר למחלות זיהומיות.
למידע נוסף על מחלות ילדים תוכלו להמשיך לגלוש באתר רופא ילדים - אתר רופא הילדים של ישראל.
לקריאה נוספת: נגיף רוטה (Rotavirus)
|
|
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||