מחלת שיתוק ילדים היא מחלת ילדים הנגרמת כתוצאה מנגיף הפוליו. בעבר הייתה המחלה אחת המחלות המאיימות והקשות ביותר בכל רחבי העולם וגם בישראל.
בצורתה הקלה מלווה מחלת שיתוק הילדים בתופעות חולפות, כדוגמת חום גבוה וכאבי ראש. במקרים חמורים יותר של המחלה תתכן השפעה משמעותית על התפתחות ילדים, כאשר נגרם שיתוק באיברי הגוף. לעיתים אף עלולה המחלה להסתיים במוות.
לאחר הנהגת מדיניות החיסונים נגד מחלת שיתוק הילדים בארץ ובעולם, הפכה המחלה לנדירה ביותר.
מטרתו של חיסון הפוליו היא למנוע התפרצותו של שיתוק ילדים. היום קיימים שני סוגי חיסון כנגד המחלה:
בארץ מחסנים את הילדים כנגד מחלת שיתוק הילדים בשני סוגי החיסונים.
שני החיסונים הקיימים הם טובים למניעת המחלה, אך החיסון עם הנגיף המוחלש הוא יעיל יותר במניעת התפשטותה. כאמור, החיסון באמצעות תרכיב הנגיף המוחלש ניתן דרך הפה בטיפות.
השימוש בתרכיב זה הוא נפוץ ביותר במדינות רבות כולל ישראל. עם זאת, בארצות הברית חיסון זה איננו ניתן באופן שגרתי אלא במקרים יוצאי דופן.
החיסון גורם להתפתחות נוגדנים כנגד המחלה בגוף והוא יעיל במניעת התפרצותה. ילדים, בוגרים וקשישים שלא חוסנו בעבר נגד מחלת הפוליו ומתכוונים לטוס למדינה בה קיימת עדיין המחלה, חייבים לקבל את תרכיב החיסון המוחלש דרך הפה כארבע שבועות לפני מועד הטיסה.
החיסון של התרכיב המומת ניתן באמצעות זריקה ברגל או בזרוע ביחס לגילו של הילד המחוסן, ואפשר לקבלו במקביל לחיסונים אחרים, כמו צהבת או חזרת.
החיסון של התרכיב המומת הוא הנפוץ ביותר בארצות הברית, בשל שיעור ההידבקות האפסי במחלה ברחבי המדינה. בנוסף לכך, הסיכון להיפגע מהחיסון המומת הוא נמוך יותר מאשר הסיכון הקיים בחיסון המוחלש.
באזורים מסוימים בארצות הברית, בהם עדיין קיים חשש להתפשטות המחלה, נעשה שימוש בשילוב של שני סוגי החיסונים.
לרוב, חיסונים נגד מחלת שיתוק ילדים אינם בעלי תופעות לוואי. במקרים נדירים ביותר, של פחות ממחוסן אחד ל-2.4 מיליון מחוסנים, עלול החיסון לגרום לסימני שיתוק אצל המחוסן או אצל בני משפתחו הבאים במגע עם הפרשותיו.
שיתוק כתוצאה מהחיסון מופיע לרוב בין שבוע לחודש מיום מקבלת החיסון. בשנת 1989 החלו בישראל לחסן בחיסון המומת ורק לאחר מכן בחיסון המוחלש, ומאז לא התרחשו מקרים נוספים של שיתוק שנגרמו עקב החיסון.
לעיתים נדירות ביותר עלולות להתפתח בעקבות החיסון תגובות אלרגיות קשות, כדוגמת: קשיים בנשימה, פריחה, צרידות ונפיחות בצוואר, אשר מחייבות התערבות של רופא ילדים.
מסיבה זו, ילדים עם רגישות לסוגי אנטיביוטיקה, כמו סטרפטומיצין, נאומיצין או פולימיקסין המצויים בכמות מזערית בתרכיב המומת, או בעלי רגישות אחרת לאחד המרכיבים, מקבלים את החיסון המכיל נגיף מוחלש בלבד.
|
|
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||
