מחלת האדמת היא מחלה נגיפית, הפוגעת בילדים ובמבוגרים כאחד. המחלה, שהייתה נפוצה בעבר בעיקר בקרב ילדים, נחשבת למחלה קלה יחסית שאחד מתסמיניה הבולטים הוא פריחה אדמדמה על עור הגוף. במקרים נדירים עלולה האדמת לגרום להופעת סיבוכים קשים, כדוגמת דלקת במוח.
היום נהוג לחסן נגד וירוס האדמת בחיסון משלוש הכולל גם חיסון כנגד חזרת וכנגד חצבת. ב-90 אחוזים מהמקרים מספק חיסון האדמת הגנה מפני המחלה לתקופה של לפחות 15 שנה ובמקרים רבים גם לאורך כל החיים.
בעבר הרחוק גרם נגיף האדמת להתפרצויות של מגפות המוניות אחת לכמה שנים. בין השנים 1964 ל-1965 חלו באדמת רק בתחומיי ארצות הברית מעל ל-12.5 מיליון אנשים. בשנות ה-70 נחשבה מחלת האדמת לאחת המחלות הויראליות הנפוצות ביותר בישראל, בשנת 1972 נרשם שיא חדש במספר החולים – כאשר מספרם הגיע ל-30,000.
לקריאה נוספת: מחלת הצהבת בילדים
בעקבות ההתפרצות ההמונית, החליטו במשרד הבריאות בשנת 1973 לחסן את כל הבנות בגיל 12, ושנה לאחר מכן ירד מספר החולים ל-31. בשנת 1978 התפרצה מחלת האדמת בשנית, והשיא במספר החולים נשבר שוב – כאשר מספרם הגיע ל-500,000 חולים.
החל משנת 1988 הוחלט לחסן את כל הילדים בגילאי 15 חודשים נגד המחלה ומספר מקרי המחלה הצטמצם מאוד. בשנת 1994, בעקבות התפרצויות נוספות של המחלה, הוחלט לחסן את הילדים פעמיים – פעם ראשונה בגיל 12 חודשים ופעם שנייה בגיל שש שנים, והמחלה הפכה לנדירה ביותר.
קיראו בהרחבה: בעד ונגד מתן חיסונים
מתן חיסון אדמת לתינוקות בגיל שנה גורם לתגובה חיסונית טובה אצל כ-95 אחוזים מהילדים וכמעט שאיננו כרוך בכל תופעות לוואי. תופעות הלוואי של חיסון האדמת מופיעות בשכיחות גדולה יותר דווקא בקרב מבוגרים ובייחוד בקרב נשים.
במקרים אלה, לעיתים מלווה החיסון בתופעות לוואי, כדוגמת: חום, הגדלה של בלוטות הלימפה וכאבי פרקים, החולפים כשבוע עד שלושה שבועות לאחר החיסון.
כאשר לוקה אישה במחלת האדמת בחודשי ההיריון הראשונים, עלולה המחלה לפגוע בעובר. תינוק לאם שלקתה באדמת עלול לסבול ממומים קשים ביותר, כדוגמת: מום בלב, חירשות, פגיעה בעיניים ומומים נוספים. עם זאת, ככל שההיריון מתקדם יותר, כך גם פוחת הסיכון לפגיעה בעובר במקרה והאם נדבקת באדמת.
אישה בהיריון, שחוסנה כנגד אדמת או שחלתה באדמת בשנות ילדותה, איננה צריכה לחשוש מהידבקות במחלה. עם זאת, במקרה בו קיים ספק לגבי קבלת חיסון או לגבי התרחשות המחלה בעבר, חשוב ביותר לבצע בדיקת דם לזיהוי הנוגדנים בדם בהקדם.
לא ניתן לחסן כנגד מחלת האדמת בזמן ההיריון, למרות שהחיסון מורכב מווירוס מוחלש ולמרות שלא קיימות הוכחות לגרימת נזק לעובר כתוצאה מהחיסון. שכן, עדיין לא ניתן לשלול לחלוטין גרימת נזק כתוצאה ממנו. מסיבה זו, גם אסור להיכנס להיריון כחודש לאחר קבלת החיסון.
לקריאה נוספת: פחד מזריקות אצל ילדים
|
|
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||