מחלת החצבת נגרמת על ידי נגיף. חיסון נגד חצבת מתבצע באמצעות זן מוחלש של הנגיף שיוצר במעבדה על ידי גידול נגיף החצבת בתרבית תאים עובריים של תרנגולת.
הנגיף המוחלש אינו יכול להשלים מחזור חיים שלם בתאים של גוף האדם, ועל כן מתרבה באיטיות – אבל עדיין מעורר תגובה חיסונית של הגוף נגדו אשר מביאה לחיסולו.
חיסונים בעזרת הנגיף החי המוחלש התחילו בעולם משנת 1963. בישראל ניתן החיסון החל משנת 1967 במנה אחת, והחל משנת 1978 בשתי מנות.
החיסון ניתן כחלק מהתרכיב המשולש MMR שהוא שילוב של שלושה חיסונים – נגד חצבת, חיסון לחזרת וחיסון נגד אדמת. כיום ניתנים שני השלבים של החיסון המשולש, הראשון בגיל 13 חודשים, והשני במהלך כיתה א'.
במקרה שנחשף תינוק לנגיף החצבת ניתן להקדים את החיסון לגיל 6 חודשים אבל לא מוקדם יותר. מתן החיסון עד 3 ימים לאחר החשיפה לנגיף יכולה למנוע את התפתחות המחלה.
במקרה וניתן החיסון לפני גיל שנה, הוא אינו נחשב כתקף ליצירת תנגודת לכל החיים, ועדיין יש להתחסן לשם כך פעמיים. הסיבה לכך היא שבגיל זה, ועד גיל 15 חודשים, עדיין קיימת תנגודת חלקית אצל התינוק שנרכשה מהאם.
לקריאה נוספת: בעד ונגד מתן חיסונים לילד/ה שלך
החיסון בנגיף החי המוחלש עלול לגרום למחלה קלה אצל 5-15 אחוזים מהמתחסנים. המחלה מופיעה כשבוע לאחר החיסון ונמשכת מספר ימים.
התסמינים של המחלה כוללים עליית חום, ובמקרים נדירים של 1 ל-3000, התקפי חום; דלקת גרון; דלקת עיניים; פריחה קלה; ירידה קלה במספר טסיות הדם, האחראיות לקרישת הדם; והתנפחות בלוטות הלימפה. סיבוכים נוספים הם נדירים ביותר.
למידע נוסף: סימפטומים נפוצים של מחלות ילדים
חיסון יחיד לחזרת הוא בעל יעילות של 95 אחוז במניעת המחלה. המנה הנוספת הניתנת בגיל בית הספר מקטינה עוד יותר את הסיכויים ללקות במחלה והיא בעלת יעילות של 99 אחוז.
רק מי שחוסן בשני חיסונים נחשב למחוסן באופן מלא, ומי שחוסן רק פעם אחת בימי חייו– מומלץ לו לקבל מנת חיסון נוספת, בכל גיל שהוא.
כל אדם שנולד לפני 1957, כאשר עוד לא היה קיים בעולם החיסון נגד חצבת, נחשב על ידי משרד הבריאות כמחוסן באופן טבעי.
לאנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת עקב פגיעה כלשהי במערכת החיסון או טיפול שמחליש אותה, או אנשים שפיתחו תגובות אלרגיות קשות לחיסונים בעבר, לא מומלץ לעבור את החיסון.
אוכלוסיות נוספות שאסור להן להתחסן נגד חצבת: נשים בהריון ונשים שמתכוונות להרות בשלושת החודשים הקרובים– בגלל הסיכון להפלה או לידה מוקדמת; אנשים עם אלרגיה לג'לטין או לנאומיצין - סוג של אנטיביוטיקה - שנמצאים בין מרכיבי החיסון; אנשים עם רגישות לביצים, כיוון שהחיסון מוכן בתוך תאי עובר שמקורם בתרנגולת; וילדים ומתבגרים המקבלים טיפול באספירין.
קיראו בהרחבה: אלרגיה למזון אצל ילדים
מי שלא חוסן, ונמצא בסביבה של אוכלוסייה שלא חוסנה, נמצא בסיכון ודאי ללקות בה. כל אדם לא מחוסן שנמצא בחדר אחד עם מי שלוקה בחצבת הוא בעל סיכון של 90 אחוז ללקות במחלה.
קיימות בארץ אוכלוסיות שאינן מחסנות את ילדיהן וישנן מעת לעת התפרצויות של חצבת, כך שהסיכוי ללקות בחצבת באופן כללי הוא משמעותי.
לא קיימת תרופה לחצבת, אולם מרבית האנשים עוברים אותה ונרפאים. יש סיכוי ללקות בסיבוכים כמו דלקות אוזניים ובמקרים נדירים יותר – דלקת ריאות ואף דלקת קרום קרום המוח.
סיבוך נדיר נוסף שמתרחש בחמישה עד עשרה מקרים למיליון, מופיע 5-15 שנים לאחר החצבת, ומביא לניוון מוחי ומוות עקב נגיף החצבת שנשאר במוח ועבר שינוי.
חשוב לציין כי מי שחלה בחצבת פעם אחת, מחוסן ממנה לכל החיים.
לקריאה נוספת: מחלת שיתוק ילדים - פוליו Poliomyelitis
|
|
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||