ADHD - הפרעת קשב והיפראקטיביות אצל ילדים

הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) היא אחת מהפרעות הילדות הנפוצות ביותר, היכולה להמשך עד גיל ההתבגרות ואף לאורך הבגרות. הסימפטומים כוללים קושי בריכוז ותשומת לב, קושי בשליטה על ההתנהגות והיפראקטיביות.

סוגי הפרעות קשב וריכוז

• 

  היפראקטיביות ואימפולסיביות - רוב הסימפטומים מרוכזים סביב האימפולסיביות וההיפראקטיביות. קיימים פחות סוגים של הפרעת קשב, למרות שההפרעה יכולה להיות קיימת ברמה כלשהי.
   
• חוסר קשב - רוב הסימפטומים מרוכזים סביב קושי בריכוז וקשב ופחות מהם מרוכזים סביב אימפולסיביות והיפראקטיביות. ילדים עם סוג זה יסתדרו יותר עם ילדים אחרים מאשר תחת הסוג הקודם, אך מכיוון שהם שקטים יותר יש קושי רב יותר באבחון הבעיה.
   
• חוסר קשב משולב בהיפראקטיביות - זהו הסוג הנפוץ ביותר, בו יש ייצוג מלא של ששה או יותר סימפטומים של היפראקטיביות וגם ששה או יותר סימפטומים של חוסר קשב.

קיימים מספר טיפולים המקלים על הסימפטומים של התסמונת, אך הם לא מרפאים אותה. עם זאת, יש כל הזמן התפתחויות חדשות בתחום המדע וניסיון למצוא פתרונות מתאימים נוספים.

הסימפטומים של ADHD

חוסר קשב, היפראקטיביות (פעילות יתר) ואימפולסיביות (חוסר שליטה בדחפים) הם הסימפטומים הנפוצים ביותר ב-ADHD. אף כי התפתחות ילדים מלווה בחוסר קשב ובהיפראקטיביות באופן טבעי, סימפטומים אלה חזקים במיוחד בקרב ילדים הלוקים בהפרעה.

כדי לאבחן את ההפרעה יש צורך לזהות בילד ששה סימפטומים או יותר מהרשימה, לאורך תקופה של חצי שנה או יותר וברמה גבוהה יותר מילדים אחרים באותה קבוצת גיל.

• סימפטומים של חוסר קשב עשויים להיות הסחת דעת בקלות, חוסר תשומת לב לפרטים, שכחנות והחלפה תדירה בין פעילות אחת לאחרת; קושי בהתרכזות בדבר אחד; שעמום ממשימה לאחר כמה דקות ספורות, אלא אם כן עושים משהו מהנה; קושי במיקוד תשומת הלב בהתארגנות , חלימה בהקיץ ועוד.
   
• סימפטומים של היפראקטיביות הם "קוצים בתחת", דיבור אינסופי, נגיעה בכל מה שסביבו, תנועה תמידית, קושי במילוי משימות או פעילויות.
   
• סימפטומים של אימפולסיביות הם חוסר סבלנות, קושי בלחכות לדברים, דיבור לא נאות, הפרעה לאחרים.

כך או כך, אבחון ההפרעה הוא בידי אנשי מקצוע בלבד, לרוב פסיכולוג ילדים או מאבחן ליקויי למידה, אשר יוכלו להמליץ על טיפולים מתאימים, לתת הקלות בבית הספר ולעזור להשיג תמיכה מהרשויות הממשלתיות.

גורמים ודרכי טיפול

עדיין לא ידוע מה הגורמים ל-ADHD, למרות שמדענים טוענים כי יש להפרעה רקע גנטי. כמו כן, נבדקים כמה גורמים סביבתיים כגון תזונת ילדים לקויה, סביבה חברתית ופגיעות מוחיות.

כיום התרופות השונות משמשות להקלה בסימפטומים. התרופות עובדות באופן מיידי, כאשר התרופות מהזן החדש כמעט ולא ניחנות בנזקים לטווח ארוך. התרופות המפורסמות ביותר הן ריטלין וקונצרטה, שיכולות להתפרק לאט או מהר יותר, תלוי בסדר היום של הילד ובצרכיו.

תופעות הלוואי שיכולות להופיע עקב צריכת תרופות לטיפול בהפרעות קשב הן תיאבון מופחת בזמן השפעת התרופה, בעיות שינה ובמקרים נדירים מאוד "טיקים" בפנים או בגוף. בכל מקרה צריך להתייעץ עם הרופא בקשר למינון אם תופעות אלו נמשכות.

טיפולים המתמקדים ברווחה רגשית או בריאות הנפש של הילד, בין אם באמצעות רכיבה טיפולית, טיפול בהבעה ויצירה, פסיכותרפיה ושיטות אחרות, מסייעים לילד להתמודד עם הקושי שהוא חווה בעקבות ההפרעה וגם מעניקים לו שיטות יעילות להתמודדות איתה.

ישנן גם שיטות פעילות גופנית (שיטת אלבאום למשל) אשר עשויות לסייע לילד לפתח קואורדינציה ולחוש טוב יותר ובשליטה על גופו.

רוצים לדעת עוד על תופעות הקשורות לגיל הילדות? גלשו באתר רופא ילדים - האתר השלם לרפואת ילדים וקראו מידע נוסף על בעיות נפוצות והטיפול בהן.